א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
האות
עין
01
המחקר של האות ע' מתחיל בדו ממד, מתוך הפונט הצבי. בסקיצות אלו, ישנה חשיבה על שילוב בין אות כתב לדפוס. חשיבה זו מגיעה, בעקבות זיהוי שגם בכתב וגם בדפוס החלק המזוהה של האות הוא שתי הזרועות שלה שמהוות מוטיב חוזר בשניהם. ועל כן, בסקיצות הדו ממדיות הזרועות נשארות קבועות, והבסיס הופך להיות דינמי, הוא משלב בתוכו מאפיינים של הכתב והדפוס של האות עין כך שהוא גם מעגלי אך גם בעל בסיס ישר יחסית.
סקיצות בדו ממד
01
המחקר של האות חית מתחיל בדו ממד, מתוך הפונט פרנק ריהל. בסקיצות הדו ממדיות אני מתמקדת בעיקר ברגליים של האות, מתוך הבנה שגג האות בתלת ממד ככל הנראה יצטרך להיות ״עמוד השדרה״ שמלווה את האות מכל כיוון. לכן, אני מנסה לחשוב על עיקולים ברגלי האות שיוכלו לעזור לי בהתפרסות במרחב.
סקיצות בדו ממד
אני חוזרת בחזרה לדו ממד ומתחילה ליצור לאות סקיצות חדשות מפונט דוד וקורן, אני מנסה לחשוב על עיקולים שיוכלו לשרת אותי בהתפרסות של האות במרחב בתלת ממד. בנוסף, אני מתחילה לבחון האם גם כאן יש את אותו הצורך בעמוד שדרה מרכזי שממנו מוכפלות הרגליים הקבועות כמו באות א׳. בעבודה על האות נון היה חשוב לי להדגיש את הבסיס שלה כי ידעתי שככל הנראה הוא יהיה החלק המזוהה ביותר באות.
01
אחרי הסקיצות של האות ע׳ בדו ממד, ישנו ניסיון לתרגם את העיקול של בסיס האות מדו ממד לתלת ממד. בכדי ליצור את התנועה הסיבובית במרחב התלת ממדי, נפרס קו מעוקל במרחב. הקו, מהווה כקו מנחה ועליו נפרס התרגום של הסקיצה הדו ממדית. בפריסה זו, ישנו ניסיון לפתוח כיוונים נוספים לצפייה בבסיס האות.
עיקול
הבסיס
02
עיקול
הבסיס
אחרי הסקיצות של האות ע׳ בדו ממד, ישנו ניסיון לתרגם את העיקול של בסיס האות מדו ממד לתלת ממד. בכדי ליצור את התנועה הסיבובית במרחב התלת ממדי, נפרס קו מעוקל במרחב. הקו, מהווה כקו מנחה ועליו נפרס התרגום של הסקיצה הדו ממדית. בפריסה זו, ישנו ניסיון לפתוח כיוונים נוספים לצפייה בבסיס האות.
03
בשל העובדה, שזרועות האות לא התפרסו במרחב, נוצר מצב שבו הן כמעט וחוסמות את שדה הראיה האחת של השניה. לכן, יש צורך ליצור רווח מסוים בין הזרועות. ריווח זה, נעשה באמצעות עיקול הזרוע השמאלית והארכה שלה במרחב. כתוצאה מכך, טווח הזיהוי של האות מורחב.
שדה ראיה
בשל העובדה, שזרועות האות לא התפרסו במרחב, נוצר מצב שבו הן כמעט וחוסמות את שדה הראיה האחת של השניה. לכן, יש צורך ליצור רווח מסוים בין הזרועות. ריווח זה, נעשה באמצעות עיקול הזרוע השמאלית והארכה שלה במרחב. כתוצאה מכך, טווח הזיהוי של האות מורחב.
שדה ראיה
01
03
03
בין כתב לדפוס
השילוב בין כתב לדפוס במרחב תרם לנקודות זיהוי נוספות, אך החיסרון העיקרי שנוצר משילוב זה, הוא שבפרופיל האות, הזיהוי כמעט אפסי. לעומת זאת, השילוב כן תרם לזוויות צפייה גבוהות ונמוכות.
04
02
